משפחה היא מערכת הבנויה מחלקים עצמאיים .
תארו לעצמכם מכונה משומנת היטב שכל חלקיה עובדים בצורה נפלאה.
תארו לעצמכם את גוף האדם שכל איבר אחראי על פעולה מסויימת , והוא עצמאי בפעולותיו , אך גם חלק מתוך מערכת בגוף וכל המערכות יחד עובדות בשיתוף פעולה על מנת שגופנו יתפקד בצורה הטובה ביותר!
לדוגמה הקיבה במערכת העיכול - בקיבה ישנו חומר חומצתי והאוכל שמגיע לשם לעיכול,עובר תהליך פירוק כימי ומכני כבר באיברים הראשונים במערכת העיכול - לדוגמה בפה .
הקיבה מפרקת את המזון שכבר החל בפירוק כבר קודם, היא איננה יכולה לקיים את משימתה אם המזון לא היה מתפרק כבר קודם, לכן היא עצמאית בעבודה אך גם תלויה באיברים הקודמים לה במערכת העיכול, ואם נסתכל על זה אף מלמעלה מערכת העיכול לא הייתה יכולה לקיים את משמעותה העצמאית והיא עיכול המזון במזון , אם לא היו מערכות נוספות בגוף שיעזרו לה.
כמו לדוגמא מערכת ההובלה - הדם - שמזרים את התוצרים ממערכת העיכול שגופנו זקוק להם כמו ויטמינים מינרלים , סוכרים ועוד לכל איברי ותאי הגוף.
וכל זה על מנת שגוף האדם יתפקד בצורה מלאה וטובה.
באמצעות דוגמה זו אנו מדמים את המשפחה למערכת שלמה שכל הפרטים - בני המשפחה , מהווים חלקים משמעותיים לקיום וקידום המשפחה כמערכת , אך על מנת להשיג מטרה זו , עלינו לקדם ולתת מקום עצמאי לכל אחד מבני המשפחה , לאפשר לכל אחד מבני המשפחה את מקומו ,את החופש ועצמאותו וכך גם לתמוך ולקדם אותו בתחומי כישרונותיו .
הקיבה לא יכולה להחליף את הריאות - תפקידן וכישרונותיהן שונות אך הגוף לא יכול לתפקד ללא אחד משני איברים אלו .
יחד עם זאת, המערכת זקוקה לגבולות פנימיים וחיצוניים על מנת לייצר הגנה על עצמנו ונפשנו וללמידת העולם והבנת הנורמות החברתיות והתאמת התנהגותנו הבסיסית.
.וכמובן ! תחושת השייכות והגאווה המשפחתית שמחזקת את הביטחון העצמי.
המשפחה המאפשרת ייחודיות ועצמאות בשילוב שייכות וגבולות הגנה, תיצור משפחה מאושרת והצלחתה של משפחה כמערכת ותביא למיצוי הפוטנציאל הגלום בכל אחד מבני המשפחה!
התחשבות האחד בשניה , ההתגמשות , ההבנה , המסגרת התומכת המאפשרת לכל אחד מבני המשפחה להתקדם ומעודדת אותו לשאוף לחלום ולא לוותר לעצמו!ומהצד השני , מציבה גבולות שומרים אשר מגנים ומלמדים .
חשוב לזכור, כי כמו בכל מערכת , ישנם בעלי תפקידים והיררכיה מסויימת אשר שומרת על המערכת מתפקדת ויעילה, ישנם המנהלים והעובדים , ישנם המפקדים והחיילים .
וכך גם במשפחה - ההורים והילדים!
ההורים הם בעלי הסמכות, קביעת הגבולות והתווית הדרך מוטלת עליהם.
תמיד מומלץ לשתף את הילדים וזאת על מנת לייצר בהם תחושה שאתם רואים אותם, שישנה חשיבות למחשבותיהם ורצונותיהם , אך ההחלטה הסופית תמיד בידי ההורים.
-גבולות חיצוניים ופנימיים-
הגבולות הפנימיים שלנו יגרמו לנו לעצור כשדבר מה שאנו עושים עלול לפגוע בנו .
לדוגמה, לאכול קוביית שוקולד להנות ולדעת לעצור ולא לאכול קופסת שוקולדים שלמה.
הגבולות החיצוניים שלנו יגרמו לנו לדעת לומר לא! כשאנו לא מעוניינים בדבר מה , וימנעו מאיתנו להיות במצב ריצוי , אך גם ילמדו אותנו להציג גבולות בצורה נעימה וללא כעס או אשמה פנימית.
הצבת הגבולות לילדינו , היא לגמרי הכרחית לקידומם ולשמירה והגנה על נפשם .
הגבולות מאפשרים לילדיכם את היציבות ותחושת הביטחון בקרקע המונחת תחתיהם.
גבולות מתונים יאפשרו לילדיכם לחוש מוגנים !
הם יחושו סדר וארגון ! שיתן להם נחת ושלווה פנימית!
וגם אם אינם מסכימים איתכם ואינם מבינים את הסיבה וההשלכות, אל תשכחו שאתם כן יודעים! ומתוקף סמכותכם ותפקידכם כהורים מוטלת עליכם האחריות בהעברת הידע ודרך ההתנהלות הנכונה לילדיכם.
מספר טיפים בעניין -
1. תמיד מומלץ גם להסביר לילדים מדוע הגבולות חשובים?
ומדוע ספציפית בהחלטה מסויימת שקיבלתם , זו הדרך הנכונה עבורך , כיצד זה יועיל להם?
ידע נותן תחושת רוגע וההבנה תגרום לשיתוף פעולה פורה אף יותר!
הסבירו לילדיכם , שתפו אותם בהגיון שמאחורי הדברים.
2. במידה והחלטתם החלטה לאחר חשיבה על טובתו של ילדיכם , עמדו בהחלטה ואל תסוגו לאחור, השארו נאמנים לעקרונותיכם ויציבים בדרך קבלת ההחלטות.
3.הפעילו שיקול דעת וחישבו כיצד להגיב טרם הסיטואציה .
קיימו שיח מקדים בין ההורים בכללי הבית חשבו על הקווים האדומים ועל הנקודות בהם תתגמשו ורק אז לאחר החלטתכם כהורים , קיימו מפגש משפחתי בו תעלו את כללי הבית בפני הילדים.
חשוב שתזכרו, על הקווים האדומים - לא ניתן לדון עליהם עם ילדיכם או לשנותם, אך על הנקודות הגמישות- דונו והפעילו שיקול דעת בגמישות.
לדוגמה שעת כיבוי האורות - החלטתם שתהיה 20:00 ובדיון המשפחתי הילדים ביקשו לאחר ל21:00 במידה ושעה זו תואמת לגילם ואתם יכולים להתגמש, עשו זאת.
ובכך נתתם לילדיכם את המקום להשפיע על כללי הבית ובלי לפגוע בגבולות האדומים.
לימדתם אותם את הגבולות וקידמתם את תחושת הביטחון העצמי של ילדכם גם יחד.